הצגת גבולות לילדים . 

הצגת גבולות לילדים   

גבולות הם מרכיב חשוב וחיוני השומרת על ההתפתחותו  הבריאה של ילדינו.

מהי הצגת גבול -

מתוך המילון :

 הצגה:(נ') העלאת מחזה, הופעת תיאטרון; הצבה, העמדה, בניית תצוגה; עשיית היכרות, העמדת אדם לפני אחרים

גבול :(ז') קו הפרדה, קו מבדיל, קצה, טווח, תחום, שטח, שפה, ספר; הגבלה, סייג; קץ, סוף

לפיכך הצבת גבול =Demarcation הקמה ושיבוץ של קו הפרדה המבדיל והמגביל בין תחום לתחום , בין שטח לשטח

הצגת גבול :עשיית הכרות והעמדת אדם לפני קו ההפרדה, המבדיל בין תחום לתחום ,בין שטח לשטח בין זמן לזמן (כרמלוס חוזה2011)

ההבדל הוא בכך שבהצבת הגבול אנו אחראים על הקמתו ושיבוצו ,מטרתנו להבדיל ולהגביל בין תחום לתחום . הבדלה והגבלה מלאכותית .

לעומת הצגת גבול שמטרתה להכיר ולהעמיד (התמודדות ) בפני אדם אחר את קו ההפרדה הקיים, הטבעי קו ההפרדה שיוצר המציאות .

המציאות היא זו שקובעת את הגבולות .

  הורים ,תפקידם לתווך ולהציג  את גבולות לילדיהם כדי לתחום עבורם את המתאים והלא מתאים במציאות  . הגבולות מציינים עבור הילדים היכן מתחיל תחום והיכן הוא מסתיים, להיכן "אפשר " ולהיכן "אי אפשר ". הורים חדשים מציבים גבולות באמצעות מילים לדוגמא : , "מתאים ", "לא מתאים ", "אי אפשרי ", "לא מאפשר" , משפטים לדוגמא "כדאי לאכול  בסכין ובמזלג ולא לאכול  בידיים", או "יהיה לך יותר  נעים ונוח לעלות עם נעליים על הספה בסלון" ומעשים : לדוגמא , פסק זמן לחשיבה על הגבול , הצגת  המחסום בדרך יצירתית  .

ישנם סוגי גבולות ש"הורים  חדשים " מציגים  לילדים  :

גבולות טבעיים :הרגלי אכילה ושינה , גמילה ממוצץ ומחיתול, נוהלי קימה בבוקר לגן ולבה"ס ונוהלי ישיבה בארוחות.

וגבולות מלאכותיים : צפייה בטלוויזיה, כניסה לחדר ההורים וכיו"ב.

 בגיל ההתבגרות  הנושאים רק מתחלפים  מציור על הגוף  לקעקוע קבוע על הגוף , שעת שינה לשעת חזרה מבילוי בלילה, נהלי קימה לגן  לנהלי קימה לתיכון וכיו"ב.

 הגבולות  היחידים שהורים חדשים  מציגים לילדיהם הוא גבולות המציאות  שפועלות לטובתם .

ההבחנה המוטעת של ההורים הישנים בין  בשני סוגי גבולות  שהורים מציבים לילדיהם: גבולות שנובעים מצורכי הילד וגבולות שנובעים מצורכי ההורה מוטעית . הגבולות  היחידים שהורים הפועלים במודל " החינוך החדש  מציגים לילדיהם הוא גבולות המציאות  שפועלות לטובתם .

הצגת הגבולות היא הצגת  החוקיות של החיים שנותנים לילדים  תחושת מוכוונות: את  היכולת למקם סביבה מסוימת בהתייחס לזמן, מקום  ואנשים

הצגת הגבולות היא תכניות המקנה לילדים  ידיעה לגבי תפקידיהם, הארגון, המדיניות של העולם  והאנשים האחרים בו .

כל הגבולות נובעים מצורכי טובת הילדים  :  גבולות , שהורים  חדשים מציגים לילדיהם הם לטובתו של הילד . גם אם בתחילה  נראה כי המציאות דורשת מהילד  לבצע משימות או מטלות   שאינם עולים בקנה אחד עם רצונות הילד .

  גבולות בטיחות חיוניים ,כמו לדוגמא , "הכביש מסוכן  אתה עלול להידרס , לכן כדאי להיזהר ולא לרוץ בכביש ", "המים חמים אתה עלול לקבל כוויה ", " תאכל דברי מתיקה במידה ") הצגת גבולות אלה ,מטרתם שמירה על חיי הילד ועל בריאותו.

גבולות שמסייעים  לולידל להתאים עצמו למציאות החברתית  על מנת שיוכל להצליח בה ולהיות נשמאמי  (כמו "לא כדאי  להתנהג באלימות ", "לא  רצוי לעמוד על שולחן האוכל עם נעליים  בגן או אצל סבתא "). גבולות אלה פחות חד-משמעיים ותלויים בהקשר המשפחתי או התרבותי. יש משפחות, למשל, שבהן מותר לאכול בחדרי השינה  ובאחרות מותר לאכול רק במטבח.

גבולות מלאכותיים שנובעים מצורכי המציאות התרבותית

1.הם גבולות שהמציאות עדיין לא הציבה את הגבולות עקב המציאות המשתנה  הם גבולות שהורים מציבים לילדיהם במקומות שבהם הצרכים של הילד מתנגשים ברצונות או בצרכים של ההורים . מטרתם שמירה על בריאותם הפיזית והנפשית של ההורים  :לדוגמא , אימא חוזרת עייפה מהעבודה והפעוט רוצה לשחק איתה בדיוק עכשיו.

או לדוגמא  "אל תלבשי  את החולצה הצהובה עם  המכנס החום" משפט הנובע מראייה אובייקטיבית של טובת הילדה.

2. הם גבולות  שבאים לתקן  את תקלה שיבוש  בהצגת הגבולות ישנה, כשהילד היה קטן  .לדוגמא : "חייבים לאכול ירקות בכל ארוחה"

חשיבות  הצגת הגבול

 גבול  הוא  אמצעי חיוני שעוזר לבני אדם לנהל את חייהם: התיחום הקובע את מה שאפשרי ומה שאיננו אפשרי,מה מתאים ומה לא מתאים , זה שמאפשר להבדיל בין מסוכן  למטיב .

הגבול יוצר סדר ומונע אנרכיה ומאפשר הצלחה בתקשורת  עם המציאות .הצגת  גבולות חשובה להתפתחותם  של ילדים : בסיוע להתארגנות במציאות החיצונית ובמציאות הפנימית , הגנה  מפני הרס עצמי , בפיתוח היכולת  ובהבנה של הכדאיות והיעילות  בדחיית סיפוקים ובכך לחזק את השליטה העצמית, מסייעת להצלחה  חברתית, בטיפוח  עצמאות  ובהענקת  תחושת נשמאמי .

1.סיוע להתארגנות במציאות החיצונית ובמציאות הפנימית

בתהליך ההכרה של המציאות  הילד  לומד לזהות מצב של חוסר כדאיות ויעילות  למצב של כדאיות ויעילות , מצב של  לא מתאים  למצב של מתאים , לומד שליטה עצמית ,לומד לארגן את עולמו החיצוני ועולמו הפנימי . בתהליך מאתגר זה של הכרת המציאות החדשה בגיל צעיר והכרת המציאות המשתנה בגיל ההתבגרות , תהליך המתאפיין בחוסר וודאות ובסקרנות , הצגת הגבולות עוזרת לילדנו ללכת בדרך הנכונה  ולא ללכת לאיבוד . בהעדר הצגת גבולות  הילד חש תחושה של  חשיכה ובלבול פנימי, מצב של תוהו ובוהו, הילד חווה תחושת תסכול  שמובילה להתנהגות לא מתאימה .

הצגת גבולות  המציאות החיצונית  עוזרת לילדים  בבניה של המציאות  הפנימית, מסודרת יותר , מאורגנת יותר, ובעיקר בונה  עולם פנימי ברור ויציב.

המציאות קובעת ומציבה את הגבולות, קיומם של הגבולות מטרתם ליצור סדר בעולם, ולשמור על העולם ולגרום לו להיות טוב יותר . הצגת הגבולות היא הצגת  החוקיות של החיים שנותנים לילדים  תחושת מוכוונות: את  היכולת למקם סביבה מסוימת בהתייחס לזמן, מקום ואנשים

הצגת הגבולות היא תכניות המקנה לילדים  ידיעה לגבי תפקידיהם, הארגון, המדיניות של העולם  והאנשים האחרים בו.

 הילדים לומדים  ויודעים  מה צפוי, שעל שמירה על הגבול =התנהגות מתאימה  יקבל מחמאה ועל  אי שמירה על הגבול = התנהגות לא מתאימה יקבל  נזיפה  .

הילדים לומדים לנהל את זמנם , להעריך את הזמן ולא לבוז לו , את הסדר  הקבוע  והברור של סדר היום : זמן  הארוחות , זמן השינה, זמן המשחק ,זמן הרחצה ועוד ..

הצגת גבול הזמן  מונע מן הילדים תחושה של  בלבול, תחושה של  אי נוחות ותחושה של חוסר ידיעה מהעתיד . כאשר הצגת הגבולות לא ברורה או ללא הכנה מוקדמת , הילדים  חשים תחושה של מתח ,הופכים לא רגועים  ומבזבזים  את הכוחות על ארגון 

" עולם הפנימי "  שוב ומחדש וסידור המציאות החיצונית שוב  מחדש .

 כאשר אנו מציגים את  הגבולות בצורה ברורה, בדרך  יצירתית ,עם הכנה מראש . אנו מאפשרים לילדנו  לנצל את הכוחות  שלו לתחושת הצלחה .

2. הגנה  מפני הרס עצמי

הצגת גבולות  חיונית  לילדים   כהגנה מפני הרס עצמי . כאשר לא מציגים בפני הילד  את הגבולות בצורה ברורה ויצירתית  ,מאפשרים לו  לחיות בכאוס גדול( תוהו ובוהו ) וליפול " לתהום"  .כלומר כשמאפשרים לילד  להתנהג באלימות כלפי הזולת : הכאה של ילדים , אלימות כלפי חפצים : שבירת צעצועים, קריעת  ספרים וכו , מאפשרים לילד  לחוש תחושת  חרדה יום יומית  שמא לא ישלוט על עצמו וירמוס את הגבולות הפנימיים שלו , את הסדר הפנימי שלו .ילד  שמאפשרים להם לנהוג באלימות יחוש תחושה של  אשמה ופחד מאובדן תחושת הנשמאמי  של הוריו .

הצגת גבולות היא " רשת ביטחון " מתן תחושה של הגנה  מהרס עצמי  וביטחון שלא נאפשר לו להרוס את יסודות הבניין של אישיותו . כשאנו מעניקים לילדנו  תחושה של הגנה מהרס עצמי  ,תחושת ביטחון שלא נאפשר לו להרוס את בנייין אישיותו ונשמור עליו כשהוא מתנהג בצורה לא מתאימה , אנו מאפשרים לו  להכיר ולגלות את העולם המציאות ,להיות סקרן , ליפול ולקום להיכשל ולהצליח, בידיעה שלא יפגע בעצמו  ואו בסביבה  כתוצאה מכך. הוא מרגיש שיש לו .רשת ביטחון  ששומרת  עליו מעולם הכאוס .

3. פיתוח היכולת  ובהבנה של הכדאיות והיעילות  בדחיית סיפוקים

 הצגת  גבולות מסייעת בפיתוח היכולת  ובהבנה של הכדאיות והיעילות  בדחיית סיפוקים

ובכך מחזקת את השליטה העצמית מחזקת את תחושת הנשמאמי מובילה להצלחה וליחודיות ופותחת פתח לעולמות אחרים .

לדוגמא : הצגת הגבול לאכילת ממתקים  מסייעת בפיתוח היכולת והבנה  של הכדאיות :

1.כדאי לך לשמור את הממתקים לסוף הארוחה  כדי שישאר לך טעם מתוק בפה ...

 2.כדאי לך לשמור למחר חלק מהסוכריות , שיהיה לך גם מחר ,מתוק בפה ....

3.כדאי לך לאכול ,אוכל מגוון שתהיה גם חזק ,גם חכם וגם מתוק ...( יעילות )

4.אם לא תוכל את כל הממתקים בבת אחת ( חוץ מזה שישאר לך גם למחר ) ישאר לך גם מקום בבטן לנסות ולטעום מגוון אחר של מאכלים ...

5.יש לך ממתקים בשפע , כדאי לחלוק עם חברים , כך תרכוש חברים חדשים , שגם יחלקו עמך ממתקים כשיהיה להם ...

 או לדוגמא : הצגת גבול זמן  צפייה  בטלוויזיה:

1.כדאי לך לכבות את הטלויזיה כי עכשיו אני פנויה  ואתה יכול לבחור בין האפשרויות :שאקרא לך ספר ואו שאשחק איתך ואו שנצא ביחד לטיול .

2.יש לך שעתיים פנויות ,כדאי לך גם להנות מול הטלויזיה , גם להנות ממשחק עם חברים וגם להנות מקריאת ספר ...

3.מהשעה 16:00 עד 18:00 אני מאפשרת לך לצפות בטלויזיה  ....הכי כייף לצפות בטלויזיה עם חברים ... אולי תזמין חבר ( חמש דקות לבחור איזה חבר ,חמש דקות למצוא את המספר ולהתקשר , אולי נכין ביחד פופקורן  לחבר - בוא נסדר קצת את החדר לכבודו ..

תבחר איזה סרט אתה רוצה לראות עימו , (כשהוא יגיע הם יבחרו שוב ...)

בוא נחכה לחבר למטה (בנתיים אפשר לשוחח על איך היה בגן ) כשהחבר מגיע..  אולי אתה

רוצה לשחק להראות לו את החדר משחק חדש .... ואז נשאר שעה לצפות בסרט ..

4.בוא נבחר סרט עם שירים ,מחזמר  ונרקוד  יחד עם השחקנים ...

5.איזה כייף יש לי זמן לצפות איתך ביחד בטלויזיה ...לשבת לידו לשוחח איתו על התכנים שונים העולים מהצפייה בטלויזיה : מהי חברות? מיהו חבר טוב? כיצד היית מרגיש במקום הגיבור בסדרה, איך היית מרגיש במצב מסוים, ועוד.  גם צפייה בסדרת טלוויזיה יכולה להוות זמן נעים, בו אנו מבלים יחד, משוחחים, מתחבקים, שואלים, ונהנים מהשהות המשותפת.
כדי לבחון כדאיות ויעילות יש לגוון את הפעילויות ולהציג בצורה יצירתית ולאפשר לילד לבחור את הכדאיות בין : משחק עם חברים, רכיבה על אופניים, טיול משותף, משחקי קופסה עם ההורים והאחים, בילוי בגינה הציבורית, שחייה בבריכה ועוד.

ככל שמציעים  מגוון רחב יותר של פעילויות, מאפשרים  לילד לפתח גם מיומנויות חברתיות, גם כושר גופני, וגם כישורי חשיבה... ומחזקים את תושת הנשמאמי שלו

4. הצגת גבולות מסייעת להצלחה  חברתית

הצגת גבולות דרך דוגמא אישית מסייעת להצלחה חברתית  , בתחילה ההורים משמשים מודל חיקוי ללמידת  הנורמות החברתיות .

כשהילד רואה שאנו שומרים על השקט  כשהוא שזקוק לו  ואו ביום שבת בצהריים ןאו בשעה  שאחרים נחים ואו זקוקים מכל סיבה  לשקט הוא יחקה וילמד להיות בשקט כשאנו זקוקים  לכך ...כך גם  בכיבוד הפרטיות .....

 מיותר לציין כי ילד לא יודע זאת מעצמו  ולכן תפקידנו להציג בפניו את נורמות אלו  = גבולות אלו   בצורה בהירה תוך הסבר על החוקים הנהוגים בבית ובסביבה, מה מתאים  ומה לא מתאים .

 למידת והפנמה מגיל הצעיר של גבולות במשפחה, מובילים להצלחה  ולתחושת מסוגלות בעתיד במסגרות חברתיות חיצוניות כמו ביה"ס, חוגים וכו'.

 הצגת גבולות  בחיק המשפחה , בבית מסייעת  בתחושת ההסתגלות והמסוגלות של הילד בעולם , ומצמצמת את  הפער בינו לבין המציאות , שמאפשרת לילד  להסתגל אליה ובכך מסייעת להצלחה  חברתית .

5. הצגת גבולות מסייעת בטיפוח  תחושת  עצמאות .

הצגת  גבולות מאפשרת מסייעת  בטיפוח תחושת  העצמאות.החל מגיל שנתיים ,במידה ונאפשר,ילדנו יגיע  לשלב חשוב בתהליך הארוך והמרתק של רכישת‎ ‎הזהות העצמית, הזהות האישית. ‏כל זאת לאחר  שאפשרנו לו  לחוות התנסויות רגשיות, ‏חברתיות, קוגניטיביות ומוטוריות שאפשרו לו  להתוודע אל ‏תחושת העצמאות . ילדנו יתחיל ללמוד את כוחו של ה'אני' שלו, שהתחיל להיפרד כבר בתחומים ‏רבים מה"אני המשותף" עם אמא ואבא , כפי שהיה בינקותו. ילדנו מרגיש שהוא  יכול ‏לעשות המון דברים לבד ומזמן כבר אמר  לנו  : לא . הוא כבר מכיר ויודע מה מתאים ומה לא מתאים,

.בעזרת הצגת  הגבולות  הצורה  ברורה  מאפשרת  לילד לחוש את גבולות הכוח שלו ואת גבולות הרצון העצמי שלו.

 וכל זאת כהכנה לגיל ההתבגרות בו הנער יצטרך להשקיע פחות (או בכלל לא ) מאמצים לפתח נפרדות ויחודיות  ,וישקיע פחות אנרגיות בבדיקת  גבולות .

לכן, למרות  שילדנו הקטן  מבקש   "אל תתערבו", הוא מצפה ל"רשת הביטחון" שמעניקה לו תחושת הגנה וביטחון שלא יפול"לתהום " . הצגת  גבולות  רחבים וגמישים בגיל ההתבגרות מסייעת  למתבגר  בפיתוח תחושה עצמאות  ונפרדות מההורים. הצעירים מתבגרים רבים  המבקשים לשנות את העולם ,והדבר לגיטימי  . יש חשיבות רבה להתנגשות, להתנגדות, לסוג של התמודדות ומאבק. הרצון לשנות את העולם  הוא קריאת תיגר על המציאות  מתוך צורך לבדוק שוב  את גבולות העולם , את גבולות של האני היחודי, את גבולות  של הלא מתאים  והלא אפשרי, והחשיבות בכך , שזהו  חלק מניסוי ובדיקה עם אחריות אישית. עצמאות המתבגר  מתאפשרת בקיומה  של " רשת הביטחון " של גבולות המציאות  ". וזקוק להצגת הגבולות  כדי לשנות  אותה או ךהציג אותם אחרת  .

6.הצגת גבולות מסייעת בהענקת  תחושת נשמאמי

עמידה על ערכים משפחתיים ועל כיבוד  הזכויות וחובות של הילד במשפחה, מסייעים בענקת תחושת נשמאמי  לילדנו .

 עמידה  של הורים בקיום הצגת הגבולות ניתפשת  על ידי הילדים כאהבה , הגנה ושמירה על האינטרסים שלהם . המתבגר מרגיש שהוא חלק מהמשפחה , שיש לו מקום  והוא מסוגל  להתמודד עם קשיים ואתגרים עם ביטחון בקשרים המשפחתיים הבסיסיים.

 הצגת גבולות חיונית גם להורים

הצגת הגבולות חשובה וחינית  להורים כממלאים  תפקיד של תיווך המציאות ,מודל הצגת הגבולות מאפשרת תחושת הצלחה בנוסף לתחושת נשמאמי ,במסייעת להורים י לבצע את תפקידיהם המאתגרים בגידול ילדיהם  ,

מודל הצגת הגבולות הוא מודל טבעי וידידותי,  גבולות מטיבים ותומכים . הגבולות הם חלק ממערכת ההפעלה של העולם ,של המציאות  ותפקידנו ההורים רק לתווך בין ילדנו למציאות ובמקרים מסוימים רק להציג את הגבולות ....  

כאשר מאפשרים למציאות לקבוע  ולהציב את הגבולות ( התוצאות הטבעיות ) מונעים ויכוח על כל דבר ועניין, אין  בזבוז של  אנרגיה נפשית, ואנו מגשימים את עצמנו והופכים לנשמאמ"י 

הילדים  מכבדים באופן טבעי  את מרחב הפעולה של ההורים,מתנהגים בצורה  מתאימה  מכל הבחינות : פיזית , הם עצמאיים ,עסוקים בעינינם ומכבדים את השקט והריכוז אצל אחרים  ,

 מבחינה רגשית אינם באים בתלונות וההורים אינם חשים תחושת אשם , ובכך הצגת הגבולות מאפשרת להורים  להיות יותר  ממוקדים ויותר  החלטיים ויותר רגועים .

הצגת הגבולות מאפשר להורים  זוגיות תומכת ויעילה שמאפשרת להם לתפקד טוב  ולשמש מודל חיקוי ראוי , מודל החינוך החדש ,והשימוש בכליו : תחושת נשמאמי  והצגת גבולות  מסייעים  ושומרים  על  מסגרת של זמן ומקום במשפחה  מסגרת זו  מאפשרת  תמיכה הדדית, מסייעת בברור קשיים , מעודדת התחלקות, העשרה הדדית ומציגה  דרכים  לגבי דרכי גידול ילדים .

והופכת את הגבולות האישיים  של ההורים  לגבולות כללים  ואת החשיבה השלילית לחשיבה חיובית :

לדוגמא : במקום  "את מפריעה לי ,את לא רואה  שאבא עכשיו  נח"  יש לומר " כשאדם נח אנו מכבדים את הרצון שלו לנוח "

או במקום לומר  "אני לא מוכן  שתדברי אלי בחוצפה"  " אנחנו מדברים אחד אל השני בנימוס , או "אני מבקש ממך לדבר בצורה מכובדת ".

במקום לומר  "לא נכנסים לחדר  כאשר הדלת סגורה", יש לומר  "עכשיו  אני  בוחר  להיות לבד".

לאחר גיל שנתיים הילד לומד להבין שגם הוריו הם בני אדם הראויים לכיבוד הצרכיהם האישיים שלהם וניתן להציג את גבול ההדדיות .

לפני שמלאו לילד שנתיים ההורים נהנים רק מתופעת הלוואי של מילוי צרכיהם:

המלצת רופאי השינה לילדים בגיל בה"ס היסודי היא ל-10שעות שינה 

 10שעות שינה חיוניים  לצורכי התפתחות הילד . " תופעת הלוואי "של מענה לצורך זה הוא  : שהיא מאפשרת להורים  ליהנות מיחסים זוגיים תקינים עבור עצמו.

 קימה ראויה של הילד, ועמידה בלוח הזמנים חיונית להמשך סדר יום תקין של הילד ו"תופעת הלוואי " היא  שלוותו הנפשית של ההורה ואף בריאותו הפיזית בכך שהוא פנוי רגשית לעסקיו ,לעבודתו ולהתנהלות תקינה .

 הקלות והפשטות בהצגת גבולות

כאשר  הורים מבינים את  ההבדל בין  הצבת גבולות לבין הצגת גבולות .

הורים חדשים מבינים שהם לא צריכים  להיות ה"איש הרע" - להיות זה שמונע מילדו לפעול  ואו למנוע מילדו לקבל את מה שהוא רוצה . אין כבר צורך  להלחם . ואפשר פחות לומר לו  "לא"

1.בגלל הסדר .

אין בילבול בין ציפיות חברתיות סותרות. גידול הילדים לפי ערכים דמוקרטים עם ציפיות הדדיות  לשוויוניות ולכיבוד צורכי הילדים. תוך הצגת  גבולות המציאות  .  קל  יותר להציג את גבולות המציאות לילד,  הגבולות הנוקשים והיציבים הם של המציאות .ההורה הוא רק מתווך כך  שהדבר מאפשר : 1. קירבה בין הורים לבין ילדים 2. צמצום  הפערים בין הורים לילדים .3.מאפשר להורים להחשיב עצמם יותר כחבר טוב ,רוב הזמן  ופחות הורה במובן הסמכותי והנוקשה .

2.בגלל  תחושת הביטחון.

הורים רבים חשים חוסר אונים וחוסר ודאות  ומאבדים את תחושת הביטחון  בתפקידם כהורים .. כעת הם אינם צריכים  לסמוך  רק על  עצמם שהם שכן  הם מבינים שהמציאות דואגת ויודעת מה טוב ומה מטיב עם הילדים . תופעת המציאות המשתנה  המאפיינת בכל תחום בחיים  מצד אחד  גורמת לכך שמושג הבסיסי של "טוב" ו"רע" כבר אינו חד- משמעיים ומצד שני מסדרת מחדש וקובעת את המושג מתאים ולא מתאים , הן לגבי ההורים  והן לגבי הילדים. עם התרחבות הידע וההתמקצעות בתחומים שונים, המציאות  מחברת את ההורים בחזרה לאינטואיציות  ההוריות שאבדו.

3.בגלל הרצון להגן על הילד.

המציאות החדשה ,מקדשת את זכויות הילדים  ואת צרכיהם  .

תפקידנו איו  להטיל על ילדנו  משמעת ולהציב  להם  גבולות ,אנו עלולים  לדכא  את התפתחותם הטבעית. הצב גבול מלאכותי  לעיתים עלול לגרום להם  סבל מיותר, ועלולים לפגוע בתחושת הנשמאמי של הילדים .

4.בגלל השלווה והרוגע .

המציאות החדשה היא שהורים  רבים נעדרים מהבית לזמן רב וכהם בבית עולה  הצורך הטבעי לפצות את ילדיהם על כך . הצגת הגבולות  הרחבים והגמישים   מסייעים  להורים אלו  במניעת מריבה ואו  ויכוח , מונעים את  רגשי האשם על שנעדרו מהבית זמן רב ומשאירים  את הצבת הגבולות  למציאות  . 

5.בגלל הטבעיות .

 הכרה בגבולות המציאות  מתפתח במהלך השנים. להורים  רבים חסרה  ההבנה חינוכית מקצועית  לצרכים המשתנים  של ילדיהם  והתאמתם לגיל הילד ולבשלותו , הורים רבים יכולים להתחבר לאינטואיציות הטבעיות שלהם וידעו להציג את הגבולות בצורה יעילה ויצירתית . המציאות מנחה אותם ומלמדת אותם  לדוגמא שילדם הקטן ילמד  יותר ע"י  מעשים ודוגמא אישית , וילדם גדל הוא למד יותר מהסברים.

 הטעויות הנפוצות  בהצגת הגבול

הקלות והפשטות   בהצגת הגבולות לילדיהם גורמים לכך שהורים עלולים לטעות בשלוש טעויות נפוצות:

1.זלזול בגבולות המציאות ואי  הצגת הגבול .

למשל, כאשר הילד מתמהמה  ללכת בבוקר לגן, ההורים מאפשרים לו להתמהמה  וחושבים: " לא נורא אם נאחר ".  אי הצגת הגבול המתאים כשהילד קטן גורם לאי סדר  פנימי  אצל הילד ולהתנהגות לא מתאימה כשיגדל .

אי הצגת הגבול המתאים כשהילד קטן מובילה לגישה מזלזלת  והתנהגות אלימה, כשהילד  גדל .

2. הצגת הגבולות בדרך  מוגזמת  ונוקשה.

למשל, כאשר הילד מתמהמה  ללכת בבוקר לגן, ההורים מלחיצים את הילד  ,הילד בוחר להימנע ונהיה אדיש ו או בוחר להתנגח , ההורים מאבדים שליטה וצועקים עליו  ודורשים ממנו  שישתף איתם פעולה.

הצגת  הגבול בצורה  מוגזמת , נוקשה  ולא יצירתית  יוצרת  פער גדול  בין הורים לבין הילד,  יוצרת הסתגרות ואדישות ו או מובילה למלחמה יום יומית  ולמאבקי כוחות גוזלי אנרגיה  ולהרס.  

3. הצגת  הגבול  בצורה לא ברורה ובדרך לא עקבית.

למשל, כאשר הילד מתמהמה  ללכת בבוקר לגן, ביום שהם  לא עובדים , ההורים יזלזלו ולא יציגו את הגבול לא יציגו את החשיבות של הגעה לגן בזמן, אך ביום שהם עובדים ההורים   יציגו את הגבול  בצורה מוגזמת ונוקשה  תוך לחץ ,איומים והתנהגות לא מתאימה ,בצורה אימפולסיבית והצגת  הגבול בחמת זעם.

הילד מרגיש חרדה ,בילבול, הילד אינו רואה כלל את הגבול, חווה את חולשת ההורה ותוהה לגבי ההמשך. ההורה נבהל גם הוא מעוצמת התפרצותו, מנסה לפצות את הילד ומבלבלו על ידי כך עוד יותר. בהמשך הוא ימנע שוב מהצגת הגבול, ימשיך להפנים את תסכוליו עד ההתפרצות הבאה. כך נוצר תהליך מעגלי שלילי של הצגת גבולות לא ברורים ומבלבלים.

 הצגת  הגבולות הטובה בעולם

המציאות מספקת לנו  את  הגבולות  הברורים ,התומכים  והטובים ביותר בעולם , תוך תחושת חופש  ואווירה של אי הגבלה מוגזמת ואי צמצום  תחושת  עצמאות.

* להיות קשובים ומחוברים .

כשאנחנו קשובים לטבע ומחוברים למציאות  ומפעילים  מחשבה ומרגישים את האינטואיציה , מאפשרים לילדנו בחירה ומאמינים בו, קל לנו יותר בהצגת  הגבולות והסברת  חיוניות הגבולות  לילדנו .

* לפעול בשיטת " הצגה אחת בלבד " .(כרמלוס חוזה 2011 )

 יש להבחין  מה חשוב לנו יותר ומה חשוב לנו פחות  ,מה נכון לעכשיו ואז להציג רק את הגבול  הנבחר ,החשוב לנו יותר .

. לדוגמא : כשניכנס הביתה  והחדר של הילד  מבולגן, מלוכלך , האור דולק , והטלויזיה  דולקת וגם המערכת ... והילד בכלל משחק  בחצר  - יש למקד את המאמץ  בהצגת גבול  אחת ( מבין השלושה ): בהצגת גבול הסדר  או בהצגת גבול הניקיון או בהצגת גבול הבזבוז .

 יש להחליט  איזה הצגת גבול הכי חשובה לנו כעת  - ולדחות  את ההצגות הגבול האחרות  למועד אחר ,לאחר שההצגת הגבול שנבחרה הופנמה .

* הצגה גבול ברורה  ובהירה.

  הצגה גבול ברורה  ובהירה חיונית  לתפקוד הילד . בעיות רבות נמנעות כאשר הצגת הגבול הוא ברורה ובהירה ,לא  מטושטשת, לא  שנויה במחלוקת. ללא " שטח אפור " .

  הגבולות צריכים להיות מוצגים לילד בצורה ממוקדת .

לדוגמא  אין  לשאול : "האם אתה מוכן  לסדר את חדרך ?", אלא להציג לו את הגבול  בצורה ברורה ובהירה : "לפני שהולכים לישון  מסדרים את החדר" " יום שישי הוא יום הניקיון"  .

* להפגין נחישות ,יצירתיות  וכדאיות .

  הצגת גבולות  נכונה בצורה יצירתית  ולפי הכללים הנ"ל  מלווה  בנעימות, ללא תסכול, ללא עימות בין רצונות וצרכים.

למשל, כאשר מציגים בפני  ילד צעיר  גבול כי אינו יכול  להמשיך במשחק בחדר , וכי כדאי לו לכנס  למיטה ושם נספר לו סיפור , הוא ירגיש אושר רב ותחושת נשמאמי , שכן רצונו הטבעי הוא להמשיך במשחק. על ההורים להיות  נחושים  בהצגת הגבול ולא לבטלה , גם כאשר ההצגה דורשת מאיתנו  נחישות ,הקדשת זמן לחשיבה יצירתית ומציאת הכדאיות .

* כאשר בחרנו  להציג גבול  בצורה לא עקבית .

אנו נדרשים למצוא   הסבר הגיוני  אמיתי נכון וברור .  הצגת  גבול בצורה לא עקבית  גורמת לילד להתבלבל   ומונעת ממנו  את תהליך הלמידה והכרה שלו  במציאות . הצגת גבול בצורה  עקבית נקלטת טוב יותר מהצגה  מקוטעת,  במידה ובחרנו להציג גבול בצורה  שלכאורה נראית לילדנו  לא עקבית עלינו  לספק הסבר אמיתי , נכון וברור לכך .

לדוגמא : לילה אחד  נאפשר  לילדנו  לישון איתנו ובלילה אחר  לא נאפשר  לו זאת ,הילד  יתקשה  להבין ויחוש תסכול . לכן יש  חשיבות  להצגת  הגבול  בזמן ובמקום המתאים לו .

אלא אם כן יש לכך הסבר הגיוני אמיתי ונכון . לדוגמא : ביום ראשון שאבא נמצא עובד במשמרת לילה ,אני מאפשרת לך  לישון עימי במיטה .או " יום שישי בלילה היוא יום של שינה משותפת ואתה מוזמן למיטתנו ".

* הצגת הגבול בליווי הסבר .

הצגת הגבול  צריכה להיות מלווה בהסבר הגיוני קצר. למשל, "הטיפוס מסוכן ,  אתה עלול ליפול", "נגיעה במים חמים , כואבת , אתה עלול לקבל כוויה ", "אנני יכולה לאפשר לך  למשוך בשיער, זה לא נעים  לי ,"בזמן שתשחקו לבד אני יוכל להכין לכם את ארוחת הערב ".

   "אנני מאפשרת לך  לצייר על הקיר, אתה יכול לבחור  לצייר על הדף הכחול או הצהוב ", או "הארון שבסלון הוא שלי ואנני מאפשרת לך לפתוח אותו ,את הארון שלך אתה יכול לפתוח  " .

 בגיל ההתבגרות : "אני מאפשר לך לענוד  עגיל בגבה ולא מאפשר לך  לענוד עגיל  בפה, כי אני דואג  לבריאותך".

תחושת הנשמאמי ,אמון בסיסי  מאוד מסייעים מאוד בהצגת  גבול לילד .

( ראה מאמר : כל ילד צריך לפחות אדם אחד שיאנין בו ויעניק לו תחושה שהוא נשמאמי ,החינוך החדש  2011 )

* להיות דוגמא אישית- הכי חשוב .

תפקיד  הורים הוא  להציג  בהתנהגותם  האישית את הגבולות אותם הוא מציג  לילדו,  דוגמא אישית היא תנאי הכרחי לכך שהילד יכיר בגבולות אלו .

הורה שמציג גבול לילדו  והוא בעצמו לא רואה את הגבול , מציג  מסר כפול שגורם להרס. לא ניתן להציג גבול של  אכילה במטבח, אם אנו בעצמנו לא רואים את הגבול  ואוכלים בחדר השינה . אם אנחנו מציגים לילדנו גבול של : "אצלנו בבית  לא  צועקים  ", ולמחרת  אנו בעצמנו עושים זאת , בפני הילד מוצגת  גבול שגורם לו בילבול  המוביל לתחושת חוסר אונים וחרדה .

 הורים שרואים ומכבדים את  גבולות המציאות  מלמדים  את ילדם  שגם הם יכולים  לראות ולכבד את הצגת  הגבולות בינם  לבין העולם ,המציאות  - הבנה זו  מסייעת לתפקוד העתידי של הילדים , בעיקר במצבים של קונפליקט בינם  לבין הרצונות של האחרים.

כדאי שהורים יחזקו  את יכולתם  להציג  לעצמם גבולות, ולהשאיר את "כל  העולם" לכמה שעות בצד  כדי שיכלו להקדיש לילדם-עולמם  את "כל העולם" ...